החלטה בתיק ה"ת 11710-11-13 - פסקדין

1.         כנגד המבקש 2 (להלן : הנאשם) הוגש כתב אישום ביום 28.7.13 ואשר מייחס לו את ביצוען של העבירות הבאות: החזקת חצרים לעישון או הכנת סמים לפי סעיף 9(א) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג 1973 (להלן: פקודת הסמים) וכן החזקת סם שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א) ו-7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים. על פי עובדות כתב האישום, הנאשם התגורר בבית פרטי בתחומי העיר לוד יחד עם אשתו וארבעת ילדיהם הקטינים. ביום 22.7.13, נמצא הנאשם מחזיק באחד מחדרי ביתו בסם מסוכן מסוג הירואין בשתי שקיות. שקית אחת מוסלקת מעל אדן החלון של החדר, במשקל כולל של 0.3008 גרם נטו ושקית שניה מגולגלת בתוך שטיח במשקל כולל של 17.24 גרם נטו.

2.         מעיון בתיק החקירה עולה כי ביום 22.7.13 נערך חיפוש בביתו של הנאשם ונתפסו הסמים שאוזכרו לעיל. כמו כן, נתפסו באותו היום, בין השאר, הרכבים שלהלן (להלן: הרכבים) (ראו דוח פעולה של רס"ל אביחי לוי מיום 22.7.13 בשעה 19:00):

א.      רכב מסוג מאזדה, דגם MPV, מספר רישוי 20-785-61;

ב.       אופנוע מסוג הונדה מספר רישוי 34-243-78.

טענות הצדדים

3.         בפני בקשה מטעם הנאשם, אשתו ובנו להחזרת הרכבים. לטענת המבקשים, הרכבים נתפסו שלא כדין וזאת בשל העדר קיומה של עילה בדין לתפיסתם וכי העבירות שמיוחסות לנאשם בכתב האישום אינן נוגעות לרכבים שנתפסו בשום דרך שהיא. מנגד, המשיבה טענה כי הרכבים נתפסו במטרה להביא לחילוטם אם וכאשר יורשע הנאשם בדין וכי הבסיס לתפיסת הרכבים איננו סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] תשכ"ט - 1969 (להלן: פקודת סדר הדין הפלילי), אלא מכח פקודת הסמים המסוכנים.

המסגרת החוקית לתפיסת הרכבים

4.         הרכבים נתפסו ביום 22.7.13 ובעוד שכתב האישום הוגש ביום 28.7.13. יובהר כבר עתה כי המסגרת החוקית לתפיסת הרכבים במקרה שבפני היא אך ורק לפי סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי ואין כל רלוונטיות לפקודת הסמים המסוכנים. להלן נימוקיי:

א.      סעיף 36א לפקודת הסמים מסמיך את בית המשפט לחלט רכוש בעת ש-" הורשע אדם בעבירה של עסקת סמים". במקרה שבפני, הנאשם טרם הורשע, ולכן סעיף 36א לא יכול לשמש בסיס לתפיסה של הרכבים ביום 22.7.13. בנוסף, בכל מקרה, סעיף 36א עניינו חילוט ממש ולא תפיסה זמנית עד לבירור שאלת האשמה וקביעת ההרשעה.

ב.       סעיף 36ו(א) לפקודת הסמים, דן בסמכותו של בית משפט לתת צו זמני לתפיסתו של רכוש, וזאת בעת ש-"הוגש כתב אישום או הוגשה בקשה לחילוט אזרחי", וזאת " על פי בקשה חתומה בידי פרקליט מחוז המפרטת את הרכוש שאת חילוטו מבקשים". במקרה שבפני, לאחר הגשת כתב האישום, לא הוגשה כל בקשה מטעם המאשימה שחתומה בידי פרקליט מחוז למתן צו זמני לתפיסת הרכבים. על כן, ברי שאין כל תחולה לסעיף 36ו(א) למקרה שבפני.

ג.        סעיף 36ו(ב) לפקודת הסמים, דן בסמכותו של בית משפט המחוזי לתת צו זמני כאמור בסעיף 36ו(א) בטרם הוגש כתב אישום על פי בקשה חתומה בידי פרקליט מחוז הנתמכת בתצהיר ואשר לפיו קיים יסוד סביר להניח שהרכוש שלגביו מבקשים את הצו, עלול להיעלם או שעלולים לעשות בו פעולות שימנעו את מימוש החילוט. במקרה שבפני, בטרם הגשת כתב האישום, לא הוגשה כל בקשה לבית המשפט המחוזי למתן צו זמני. על כן, ברי שגם הוראת סעיף 36ו(ב) איננה רלוונטית לענייננו. מעבר לנדרש יצוין, כי בפסיקה נקבע שהגשת בקשה למתן צו זמני, לפי סעיף 36ו(ב), היינו לפני הגשת כתב אישום, איננה פוטרת את המאשימה מהגשת בקשה חדשה להמשך התפיסה של רכוש מכח סעיף 36ו(א) לאחר הגשת כתב האישום (בש"פ 6159/01 אבו עמר נ' מדינת ישראל פ"ד נו (3) 817, 825 (2001)). כאמור, הדברים נאמרו מעבר לנדרש מאחר ובמקרה שבפני לא הוגשה כל בקשה למתן צו זמני, לא לפני הגשת כתב האישום וגם לא לאחריו.

ד.       בפסיקה נקבע כי בעת שמדובר בעבירות סמים ונתפס רכוש ע"י המשטרה בטרם הגשת כתב אישום, ולא הוגשה בקשה למתן צו זמני לפי פקודת הסמים המסוכנים, אזי הבסיס החוקי לתפיסה הוא סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי (בש"פ 7079/08 רחימי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (2.2.09) פסקות 7 ו-8 להחלטתה של כבוד הנשיאה השופטת בייניש).

העילות המותרות לתפיסת הרכבים

5.         מאחר וקבעתי כי הבסיס לתפיסת הרכבים הינו מכח סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי, נבחן להלן האם התקיימו עילות התפיסה שקבועות בו. סעיף 32(א) קובע כדלקמן:

"רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע העבירה או אמצעי לביצועה".

6.         עינינו הרואות, כי קיימות שלוש עילות עצמאיות לצורך תפיסתם של הרכבים מכח סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי. נבדוק להלן את שלושת העילות ואם הן מתקיימות במקרה שבפני:

א.      באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור עבירה - עיינתי בתיק החקירה ולא התרשמתי כי הרכבים שימשו לביצוע עבירה. הסמים נתפסו בתוך חדר בביתו של הנאשם ואין כל אינדיקציה בחומר הראיות שהועמד לעיוני כי שני הרכבים שימשו או עומדים לשמש לביצוע עבירה.

ב.       החפץ עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה - הרכבים אינם ראיה בתיק ואף ברשימת עדי התביעה שבכתב האישום, לא צויין שהרכבים הם מוצג שהינו רלוונטי להליך הבאת הראיות.

ג.        החפץ ניתן כשכר בעד ביצוע עבירה, או כאמצעי לביצועה - שני הרכבים לא שימשו כאמצעים לביצוע העבירות של הסתרת הסמים בתוך דירתו של הנאשם. כמו כן, לא מצאתי אינדיקציה בתיק לכך ששני הרכבים ניתנו כשכר בעד ביצוע עבירה כלשהי.